בתחילת שנות האלפיים, לאחר שהתרופות לטיפול ב-HIV הגיעו לישראל, אנשים החיים עם HIV התחילו לקבל טיפול קבוע, העומס הנגיפי ירד וניתן היה להתחיל לעסוק גם באיכות החיים של אנשים החיים עם HIV, בתכנון משפחה, פריון, הריון ולידה.
"הבנתי שמחובתנו לסייע למטופלים לחיות חיים רגילים מעבר להתמודדות עם הנגיף", מסבירה ד"ר מרגלית לורבר, "חברתי לקבוצה אירופית בשם CREATHE שקידמה את נושא שטיפת הזרע לנשאים לצורך פריון. באותם ימים לא היו מספיק נתונים לגבי הדבקות בנגיף מגברים נשאי HIV ו-U=U (Undetectable=Untransmittable) היה נושא שקודם ע"י השוויצרים בלבד באותם ימים. לכן, ההמלצה הייתה לשטוף את הזרע של נשאי HIV ולוודא שאין חלקיקי נגיף בזרע השטוף. לשם כך נפתח מרכז ראשון לשטיפות זרע ברמב"ם ולאחריו נפתח מרכז דומה גם בהדסה.
אצל נשאיות HIV רבות התגלה צורך בהפריה חוץ גופית (IVF, In Vitro Fertilisation) מסיבות רפואיות שונות. כדי להשיג טיפול שכזה עבור הנשים שחיות עם HIV, נאלצנו להפוך כל אבן אפשרית ואף להופיע בפני בג"צ, יחד עם הוועד למלחמה באיידס ובייצוגו של עו"ד דורי ספיבק (לימים כבוד השופט ספיבק), והצלחנו! מרכז IVF נפתח ברמב"ם בהוראת בג"צ וקיים עד היום.
המוטיבציה להילחם, לקדם ואף לשלם מחירים אישיים הונעה אצלי על ידי האמונה בזכות להורות, הקיימת לכל איש ואשה, כולל נשאי ונשאיות HIV.
האם HIV פוגע בפוריות?
HIV עלול לפגוע בפוריות הן בגברים והן בנשים. במקרים בהם אשה לקתה בזיהום חיידקי באגן עלולה להיווצר חסימה בחצוצרות, מצב שלא מאפשר לביצית להגיע אל הרחם. בפגיעה מסוג זה (שמודגמת בצילום רחם) האשה צריכה לעבור הפריה חוץ גופית (IVF). אצל גברים עלולה להיות פגיעה בנפח או בתנועתיות תאי הזרע, דבר הנבדק בבדיקת זרע פשוטה. חשוב לציין כי אצל מרבית נשאי.ות ה-HIV אין פגיעה בפריון והם יכולים להביא להריון ביחסי מין טבעיים ולא מוגנים – בתנאי שהם במצב של Undetectable (עומס נגיפי בלתי מדיד). עם הבנת והוכחת U=U, הבינה המערכת הרפואית כי נשא או נשאית HIV שמדד הנגיף בדמם אינו מדיד (Undetectable) הם אינם מדבקים ביחסי מין, והאשה אינה מדביקה את עוברה בעודו ברחמה. בשלב זה ניתן היה להפסיק לשטוף זרע של נשאים והדבר נעשה כיום במקרים של פונדקאות והפריה חוץ גופית בלבד.
האם יש רופאי נשים המתמחים בטיפול בנשים החיות עם HIV?
רופאי הנשים בקופות החולים מעודכנים ויש בידם כל הכלים ליעוץ וטיפול בנשאי.ות HIV. במידה ונדרשת הפריה חוץ גופית, רופא הנשים בקופה מפנה את הזוג לטיפול באחד המרכזים המבצע את הטיפול בנשים החיות עם HIV.
האם מותר לנשים החיות עם HIV לקחת גלולות למניעת הריון?
כן, רוב סוגי הגלולות מתאימים גם לנשאיות HIV ואין תופעות שליליות בינן לבין התרופות כנגד הנגיף. מותר גם להשתמש בהתקן תוך רחמי (IUD, Intrauterine Device). כמובן שיש לקבל כל החלטה כזו בהתייעצות עם רופא הנשים שיציג את היתרונות והחסרונות של כל שיטה.
כיצד מתבצעת הפריה חוץ גופית?
בתחילת התהליך האשה מקבלת זריקות הורמונליות הגורמות ליצירת מספר ביציות ע"י השחלות. הביציות נשאבות דרך הנרתיק בפעולה הנעשית בהרדמה כללית, מועברות לצלחות אליהן מוסיפים את זרע בן הזוג או התרומה. לאחר מספר ימים ניתן לראות במיקרוסקופ את הביציות המופרות ותהליך תחילת יצירת עוברים. העובר מוחזר לרחם האשה וההריון על פי רוב הוא הריון רגיל הדורש מעקב רופא נשים כמו כל אשה בריאה. את שאר העוברים ניתן להקפיא למקרה והזוג ירצה הריון נוסף.
האם קיים חשש בהדבקת העובר או בן/בת הזוג?
במקרה של הפריה חוץ גופית נשטפים הזרע והביציות, כך שאין כל סכנה שהעוברים יידבקו בנגיף. כמו כן בפעולה זו אין כל סכנה שבן או בת הזוג השליליים יידבקו מאחר וההפריה נעשית מחוץ לגוף והעובר אינו מודבק.
האם יש צורך בשטיפת זרע כיום אצל אנשים החיים עם HIV?
בנוזלי הזרע ובתאי הזרע של אדם החי עם HIV המטופל בתרופות כנגד הנגיף והוא Undetectable לא נמצא הנגיף ולכן אינו יכול להדביק את בת הזוג השלילית. מהטעם הזה כבר אין צורך כיום בשטיפות זרע מלבד מצבים של פונדקאות או הפריה חוץ גופית בהם עדיין נדרשים לפעולה זו.
האם תהליך הלידה שונה כשמדובר באשה החיה עם HIV?
אשה החיה עם HIV המטופלת בתרופות כנגד הנגיף ובבדיקות עומס נגיפי היא Undetectable לא מדביקה את העובר. עובדה זו מאפשרת הליך לידה רגיל כמו אצל אשה שאינה נשאית, כלומר לידה טבעית נרתיקית רגילה. במקרים בהם יש סיבה בה נדרש ניתוח קיסרי, מסיבות מיילדותיות שונות, יוחלט ע"י הרופא על ניתוח קיסרי אך אין הדבר קשור לעובדת הנשאות של האשה.
האם סוכנויות הפונדקאות מאפשרות פונדקאות לאנשים החיים עם HIV?
ישנם מספר מרכזים רפואיים בעולם, אך לצערי עדיין לא בישראל, המאפשרים פונדקאות לנשאי HIV. סוכנויות הפונדקאות הישראליות עובדות כיום עם מרכזים אלה, רובם בארה"ב ומסייעות לנשאים בייעוץ, הכוונה וליווי.
מאמר זה נכתב על ידי רופאת HIV. המידע משקף את דעתה של הכותבת בלבד וחברת גיליאד אינה אחראית על המידע, שלמותו, מהימנותו והמקורות עליהם הוא מתבסס. אין לראות בתוכן המאמר המלצה רפואית, משפטית, טיפולית, או המלצה מכל סוג שהוא. לכל התייעצות לגבי הנושאים המובאים במאמר זה, יש לפנות לרופא המטפל או לאנשי מקצוע רלוונטיים.